"איזה כיף לי, אני מתנדב בפארק אשכול!"

"איזה כיף לי, אני מתנדב בפארק אשכול!"

כארכיאולוג בדימוס, הוצע לי על-ידי רביב שפירא להתנדב  לעבוד יום בשבוע בפארק אשכול (הבשור), לאור הרעיון שאני "דוחף" מזה שנים להקים בפארק מרכז לתצוגת פסיפסים עתיקים מצפון הנגב ולגאול אותם מתוך המחסנים של רשות העתיקות. כתושב האזור משנת 1958, עקבתי אחר התפתחות הפארק עוד מימי ייסודו על-ידי יוסף (ג'ו) יחזקאל – אז חבר אורים. במשך השנים סקרתי את האתרים הארכיאולוגיים שבשטחו וגם חפרתי בו בשנות ה-70 וה-80, עם פרופ' רם גופנא, מבנה מצרי בן סוף האלף הרביעי לפני הספירה והחפירה שוקמה בידי אורית בורטניק ומוצגת לציבור החל משנת 2010 במרכז הפארק. בשְׁלַבָהּ הראשון של עבודתי כמתנדב בפארק מראשית חודש יוני 2014, עברתי על פני כל האתרים הארכיאולוגיים שבפארק שסקרתי לפני כ-50 שנה (…) ואשר פרסמתי ב"מפת אורים 125", ורשמתי את מצבם. יש לציין כי עקב מציאות הנביעות הקבועות של עין בשור בפארק, ברורה הזיקה בין אתרים עתיקים לשטח הפארק; זאת גם הסיבה ש"חיל המשלוח המצרי" (= הכוחות הבריטיים ובעלי בריתם) התמקם במלחמה העולמית הראשונה ליד מקורות המים במשך כחצי שנה ב-1917, בדרכם לכבוש את ארץ ישראל מידי העות'מאנים. מכאן מתבקש שיש להשקיע מאמצים בתכנון השימור והפיתוח של אתרים עתיקים הראויים לכך מחד גיסא, ומאידך גיסא בשילוט ובהבלטה של אתרים מימי המלחמה העולמית הראשונה (כמו שנעשה בעבר בפארק, בהצלחה רבה, בגשר הרכבת שמעל נחל בשור). יש לטפל בשרידים הקשורים לקו הרכבת חאן יונס – באר שבע החוצה את הפארק, רכבת שהחלה כהכרח לוגיסטי צבאי לשינוע גייסות ואספקה והמשיכה להתקיים עד 1927 כרכבת נוסעים סדירה. בנוסף לכך, אני מנסה גם לתעד את שרידי המוצבים ושאר השאריות מהמלחמה ההיא שנותרו בשטח. גם לחומר שבכתובים התייחסתי: כתבנו דפדפת חדשה המיועדת לחלוקה בכניסה לפארק ובדקנו עוד טקסטים אחדים. בראש גבעת המצפור הגבוהה של הפארק נמצאה במהלך כיבושה במלחמה העולמית הראשונה רצפת פסיפס של כנסיה (תאומתן של הרצפות בבית הכנסת העתיק בחורבת מעון ושל הרצפה המכוסה מחדש שנחשפה בחורבת באר שמע). הפסיפס מהמצפור הועבר בזמנו לאוסטרליה וקיימים מגעים להשיג משם העתק נאמן למקור ולהחזירו לאחר כבוד לאתרו המקורי. מעבר לכביש 241, מול הפארק, שוכנת חוות היענים "אל היען" שהוסבה לאחרונה לאתר תיירותי – חווייתי. ביקשתי מסאס שלנו כי תברר ברמות המתאימות שברט"ג אם ניתן עקרונית להציע שיתוף פעולה מסוג מסויים עם "אל היען" כדי לתגבר את הביקורים בשני המוקדים יחדיו. כפי שנוכחתם, אני רק בראשית הדרך; אני חייב לציין כאן את התייחסותו הלבבית של מנהל הפארק, אליאב יהודה, לתיזוזים שלי בפארק ובמשרדו ואת אוזניו הכרויות. אני שוקל לאמצו לי לנכד. דן גזית.      
תמונות משחזור אתר "עין בשור" בפארק אשכול

השארת תגובה