בירה ונשירה

בירה ונשירה

     בשנת 1993 החל, מטעם רשות העתיקות, סקר ארכיאולוגי ברמת חצרים(*) לקראת נטיעות-עצים בערוצים העליונים של הנחלים חצרים, פטיש, הלמות ואופקים ולקראת הרחבת המכון המערבי לטיהור שפכי באר שבע. בסקר (שבוצע בשלבים) השתתפו הארכיאולוגים דן גזית, ישעיהו לנדר, חיים בר-זיו ויעקב קלמן והוא כלל גם את רוב שטחי אגני הניקוז העליונים של הערוצים הללו.

     בסקר התגלה, בין השאר, אתר ספלולים(**) מיוחד במינו, כארבעה ק"מ מדרום-מזרח לאופקים וכ-1500 מ' ממזרח לגשר הברזל שעל נחל אופקים, סמוך ל"פארק סיירת שקד"; מיקומו המקורב הוא בנ"צ 1181-0770. כ-100 מ' מצפונו מיתמר עץ שיטה בודד. האתר מצוי באגן נחל אופקים, במדרון צפוני רדוד של ערוץ הגולש אל הנחל; האתר מצוי בין מערכת בורות המים שבשולי חורבה ביזנטית גדולה במערבו (חִרְבֶּת אַ-שָׁוָּא) ובין מערכת של מאגורות-מים בחורבה ביזנטית אחרת במזרחו (בִּיר חוּסֵיין אַבּוּ עַ'לְיוּן). האתר מצוי בגובה של כ-190 מ' מעל לפני הים ומוקף מצפונו ומדרומו בצמד דרכים המקשרות בין שתי החורבות – דרכי-רכב חדשות, כנראה על בסיס דרכים קדומות (המסומנות עדיין  במפת 1:20.000 משנת 1954, המתבססת על מפה מנדטורית ותצלומי-אוויר משנת 1945). כיום האתר ממוקם בשולי שטח-אש פעיל-לסרוגין של צה"ל.

     אתר הספלולים מצוי על שרידי מחשוף של סלע נַארי שנוצר במקום הזה על גבי מִסְלע הגיר הקירטוני של רמת חצרים (נארי הוא סלע מישני קשה שנוצר על פני השטח ומועדף לצרכי בנייה, בניגוד לקירטון שהוא סלע-משקע ימי רך ופריך). ברי שדווקא המחשוף הזה נבחר לחציבת הספלולים עקב יציבותו וקושיו של הנארי. הערָכַתי היא ששטחו המקורי של מחשוף הנארי היה קרוב ל-200 מטרים רבועים לפני שרובו נחצב וסולק כבר בעבר.

     עם גילוי האתר הובחנו בשולי מחצבת הנארי מעל למאה ספלולים – שלמים וגם פגועים – בקוטר משתנה בין 10-30 ס"מ (אחדים יותר גדולים) ובעומקים שונים, ממוקמים בצפיפות גדולה. ללא חפירה ארכיאולוגית מסודרת לא ניתן בינתיים לקבוע מה קדם למה – הספלולים למחצבה או להיפך. בסריקה באתר ובסביבתו לא נמצאו עד כה פריטים עתיקים, מלבד חרסים בודדים – כנראה רומיים או ביזנטיים – וגרעין צור אחד (וראו בצילומים). בביקור שערכתי באתר עם אורן שמואלי ואלעד לוי מרשות העתיקות ביום 15.10.18, נראה שהאתר סבל  מחיטוטי שוד-עתיקות שבמהלכן נפגעה מאוד התשתית הסלעית.

     ביומון "הארץ" מיום 14.9.18 פורסמה ידיעה על מחקר מיקרוסקופי שבוצע על-ידי מעבדות אוניברסיטת חיפה באתר ספלולים זהה (לפי  התיאור והצילום  בעיתון) ממערת רקפת שבכרמל. לאור מחקרם, החוקרים במערת רקפת מציעים לזהות את מערך הספלולים שם כחלק ממבשלת שיכר קדומה (= אזור גריסת הדגנים ותסיסתם). האם גם סמוך לאופקים מצאנו מפעל דומה?

                                                                         דן גזית

(*) רמת חצרים מהווה את חלקו המרכזי של רכס רדוד שבמזרחו גובל את בקעת באר שבע מדרום, ובמערבו הוא קו פרשת המים בין נחל בשור לבין נחל גרר. הרכס הזה משתרע בין גבעת חבלנים (דרומית לבאר שבע) לבין גבעות מצילות (מזרחית לאורים).

(**) ספלול – שקע מלאכותי חצוב בסלע בדמות מכתש עמוק.

– להרחבה בנושא הבירה ראו: דייגי-מנדלס, מ'. 1999. הילולי הגפן והילולות השיכר: יין ובירה בימי קדם. מוזיאון ישראל – ירושלים: 111-123. יש להזכיר כי הארכיאולוג דוד עיטם שולל את זיהוי הממצא במערת רקפת עם שלבים בהפקת בירה.

צילומים: אלעד לוי

השארת תגובה