הקשר הגורדי, ביצת קולומבוס ובארות חבל הבשור

הקשר הגורדי, ביצת קולומבוס ובארות חבל הבשור

ביר גמלי

כשאלכסנדר הגדול הגיע לגורדיון בירת פריגיה, הראו לו קשר בחבל של יצול-עגלה שאיש לא הצליח להתיר. "מה הבעיה ?" אמר אלכס, שלף את חרבו ובאיבחה אדירה גזר את הקשר.

בסעודת הפרידה לכריסטופר קולומבוס, ערב הפלגתו ההיסטורית, אמר אחד הנוכחים: "לא תגיע להודו מהמערב כשם שלא תוכל להעמיד ביצה על צידהּ החד". "מה הבעיה ?" אמר כריס וייצב את הביצה תוך ניפוץ קל של קליפתה.

אני מקווה שיימצא הגאון שאמר לפני כ-1600 שנה "מה הבעיה" וכך איפשר להעצים את ההתיישבות הנרחבת בחבל הבשור בתקופה הביזנטית; ומעשה שהיה – כך היה: בשלהי המאה הרביעית לספירה נטוותה באיזורנו רשת צפופה של מנזרים שסייעה, כזרוע שלטונית, במעברם של הנוודים המקומיים ליישובי-קבע חקלאיים, כיצרני מזון וספקי מים לעוברים במסלולי הצליינות להר סיני שחצו את החבל ולשיירות הסוחרים שהגיעו מהמזרח בדרכי הסחר המדברי. מאחר וצפון הנגב שָכַן בגבול האימפריה והיה גם צורך איסטרטגי לטפחו – זכו תושביו לפטוֹר כללי ממיסים, קבלו "מענקי-סְפר" (- הֵי, אתם המחוקקים בירושלים, הידעתם?!!!) וגם כל המִתקנים הציבוריים והכנסיות הוקמו בידי השלטונות. והשיטה הצליחה: אוכלוסיה זרמה לכאן, ובאגני הנחלים שקמה , גרר ובשור אותרו כ-70 יישובים ששטח הבנוי של כל אחד מהם 50-400 דונם וביניהם כפרים וחווֹת לרוב. למיטב שיפוטי – צפון-מערב הנגב היה בתקופה הביזנטית האזור הצפוף ביותר בארץ.

בשלבים הראשונים של התעצמות מערכת היישוב הזאת, התבססה הספקת מי השתייה שלה על בורות מדופנים ומטוייחים שהתמלאו ממי-גשמים מנוקזים מגגות, חצרות, רחובות ומשטחי-ליס מהודק. בכמה אתרים נוצלו מי-נביעות וגם ניבנו מפעלי-מים אחדים בערוצי הנחלים, אך ככל שגדלה האוכלוסיה, השתמשה בפינוקים כמו בתי-מרחץ  והכנסותיהּ באו גם ממכירת מים לשיירות – היא נזקקה ליותר מקורות מים קבועים, קרי – בארות. התושבים ידעו מנסיונם כי מפלס מי התהום בצפון הנגב הוא רדוד ובעומקים בין עשרה לשבעים מטרים מצויים מים רבים; הבעיה היתה נעוצה בעצם פעולת הכרייה בתשתית הפריכה של האיזור: חול, ליס, חרסיות, כורכר, אבן-חול רכה וקונגלומרט  בלתי-מלוכד. יש להניח שהתחוללו אסונות רבים במהלך הכרייה עקב התמוטטות הדפנות לפני שהספיקו לצפותם באבני-בנייה.

ואז קם הגאון האלמוני והמציא ( – "מה הבעיה ?"…) את שיטת דיפון האבן בבארות תוך כדי כרייתן, הווה אומר – בבנייה מלמעלה למטה. כמו בכל המצאה גאונית, התחבולה היתה פשוטה: יורדים בכרייה בכל היקף הבאר לעומק של נדבך אחד בדיוק ואז בונים את טבעת האבן תוך הקפדה על סגירה מהודקת, ללא הבדל אם חתך הבאר עגול או רבוע – וחוזר חלילה.

אכן, יש להודות כי שחזור תהליך המצאת "הבנייה ההפוכה" בבארות חבל הבשור ושיוּכו לתולדות גל ההתיישבות של התקופה הביזנטית באיזורנו הוא נסיבתי בלבד, אך זכרו-נא כי המצאה זו היא פועל-יוצא של מצוקת מים באיזור יבש, צפוף-אוכלוסין במיוחד, בעל תשתית פריכה עם מי-תהום רדודים: זהו שילוב הקיים רק כאן! לדוגמה – חוף השרון הוא בעל תשתית פריכה עם מי-תהום רדודים, אך אינו איזור יבש, לא גדוש-אוכלוסין כמו צפון הנגב הביזנטי ובו גשם לרוב ונחלים מובילי-מים ("נהרות"); צפון הר הנגב יבש, אוכלוסייתו היתה צפופה ובעמקיו מי תהום רדודים – אך תשתיתו סלעית ואינה מצריכה דיפון, וכך הלאה.

ולמען הגילוי הנאות: בכל רחבי חבל הבשור,  רק שתי בארות בשולי תילים עתיקים (הרור, גמה) זוהו עד כה כקדומות לתקופה הביזנטית; באר (?) ביזנטית אחת נחפרה כליל ותועדה חלקית על ידי ארכיאולוגים בריטיים בשנות ה-60 של המאה ה-20; בבארות אחדות בעלות מבנה-על מודרני, שהיו בשימוש עד שנת 1948, יש סימנים המרמזים על תקופתן המקורית – התקופה הביזנטית; בכל הבארות העתיקות שמימיהן נדגמו – רמת המליחות הטבעית (לפני חדירת הזיהומים המודרניים) היא נמוכה.

מפקד ראשוני של בארות חבל הבשור התחתי מעלה נתונים כדלקמן: בארות עתיקות (קדם-רומיות) – 4; ביזנטיות – 11; קדם-מלחמת-העולם-א' – 3; מלחמת העולם א' – 2; ימי המנדט הבריטי – 16; מלבדן, 8-7  בארות בסביבת צומת משאבים ו-11 בארות סתומות או שידועות שהיו. סך הכל – יותר מ-55.

דן גזית

 

– במקרא מצויים ארבעה כינויים למקורות-מים שבשימוש האדם: שניים טבעיים (מעיין, עין) ושניים מלאכותיים (באר, בור). מבחינה לשונית, כל צמד זהה: "מעיין" הוא הרחבה של "עין" ו"באר" הוא וריאציה לשונית של "בור". לשון המקרא לא מבדילה בין מקורות-מים מלאכותיים לבין טבעיים ומתייחסת אליהם כשווים הן בהקבלות פיוטיות ונבואיות והן בתיאורים סיפוריים (למשל "מעיין גנים, באר מים חיים" בשיר השירים; "לחי-רואי" – באר וגם עין בספר בראשית).

הקבלה אחת ניתנת בהחלט להבנה – באר=עין: כל הגוחן אל פי באר ומביט פנימה רואה זאת (אישון האור במרכז שְחור המים).

פורסם לראשונה ב "ככה זה, גיליון-2"

השארת תגובה