התל שמסתכלים עליו מלמעלה…

התל שמסתכלים עליו מלמעלה…

(תל נכבד הרחוק מן העין – היחיד באזור שלא נחפר עדיין)

2.5 קילומטרים ממזרח לקיבוץ רעים, על גדתו הצפונית של נחל גרר, נחבא לו תל-עתיקות רחב-ידיים ששטחו – לדעת חלק מהארכיאולוגים – עשרות דונמים. גורלו לא היטיב עמו עד-כה משתי סיבות: ראשית, עדיין לא נערכו בו חפירות והידע שהצטבר עליו נאסף רק מסקרים על פני השטח; ושנית, חסר לו המראה האופייני של תל, קרי – חרוּט (קוֹנוּס) קָטוּם המיתמר מעל סביבתו. מופע החרוט הקטום התפתח בתילי הלבאנט בסביבות המאה ה-18 לפנה"ס ("תקופת הברונזה התיכונה"), כאשר אז שיטת הביצור האופיינית כללה חפירה ("חֲפיר") עמוקה ורחבה סביב התל והַעֲרָמַת העפר שנחפר אל שולי שטחו העליון ("סוללה"). מכאן משתמע, כי האתרים שבהם התפתחו ישובים רק לאחר התקופה הזאת – לא עוצבו כך ולכן נותרו רדודים (כמו במקרה של התל שלנו, המתנשא רק 2-3 מטרים מעל סביבתו). עקב שתי הסיבות האלה, על-אף שטחו יוצא הדופן, התל לא מופיע כלל בכל המפות המפורטות החדשות!

שמו של האתר בערבית הוא תל אל-מוּגְרַבִּי (אל-מוע'רבי="המַעֲרָבִי") ובעברית "מוֹר"(*) (כנראה שם לא-רשמי שאִמְצו לו ארכיאולוגים). כיום כל שיטחו מפולס ומעובד ורק פינתו הצפונית, בשטח של כ-3 דונמים, מוגבהת ("עיר עליונה"? מצודה?) ומוגבלת בשרידי חפיר (?). מפולות-לבֵנים אובחנו גם בשוליים הדרומיים של התל (שרידי חומה?). לפי הסקרים (**), התל היה מיושב ברציפות בכל תקופת הברזל (לפי הכרונולוגיה המקראית – מימי השופטים עד חורבן הבית הראשון, כ-500 שנה). חלק מן הסוקרים מותחים את תקופת הנוכחות בתל בעוד כ-250 שנה לפני ואחרי תקופת הברזל. בבסיס התל היה ישוב מהתקופה הכלקוליתית (האלף ה-4 לפנה"ס) וכמו-כן נלקטו עליו חרסים מהתקופה הביזנטית.

יש להניח שלתל היה מקור-מים שופע וקבוע שאיפשר את קיומו לאורך הדורות, אולי נביעה איתנה באפיק נחל גרר.

האם ניתן לזהות את האתר עם ישוב מקראי? לשם כך, הבה נמנה את מאפייניו: לַישוב מופע תָחוּם, כלומר – בעל חזות של מרכז-שליטה בצד איזור מגורים מוגדר; הישוב מצטייר כגדול מאוד בהשוואה לבני תקופתו באזורנו (למשל – פי 10 מתל גמה ופי 3 מתל שרוחן); הישוב מצוי בלִבּוֹ של חבל הבשור התחתי, שמלבד תילים בודדים היה בתקופת הברזל (כמו ברוב התקופות) מרחב-מִחְיָה של אוכלוסיה נוודית-למחצה; הישוב בנוי על גדת נחל.

בפרק ט"ו בספר שמואל א' מסופר על מלחמת שאול בעמלקים בדרום הארץ: "וַיָּבֹא שָׁאוּל עַד עִיר עֲמָלֵק וַיָּרֶב [והתכנס] בַּנָּחַל. – – וַיַּךְ שָׁאוּל אֶת עֲמָלֵק  – – בּוֹאֲךָ שׁוּר [תל שרוחן?] – – וַיִּתְפֹּשׂ אֶת אֲגָג מֶלֶך עֲמָלֵק.- -". שאול מוצא את העמלקים הנודדים בשלבי התנחלות מתקדמים עד כדי "עיר-מלוכה" מרכזית בטריטוריה שלהם – האם בתל מוגרבי דהיום?

מראש סוללת מאגר רעים שעל הגדה הדרומית של הנחל, ממול לאתר, קיימת תצפית מרהיבה על מרחבי התל – מלמעלה…

דן גזית

 

(*) בגבעות-בר (ליד משמר הנגב), נחפר – על ידי הארכיאולוג ניר פארן – מנזר נוצרי מהתקופה הביזנטית ובו כתובת עם השם "בית מור".

(**) תל מוגרבי נסקר בידי הארכיאולוגים דוד אלון, רם גופנא, יוחנן אהרוני ואמנון גת (והם אינם תמימי-דעים לגבי שטחו ופרטי הַמִּתְאָר שלו). ממצאים ממנו מוצגים במוזיאונים לארכיאולוגיה בבארי וברעים.

פורסם לראשונה ב "ככה זה , גיליון-82"

השארת תגובה