ושלא נִגָּמֵל מהיופי

ושלא נִגָּמֵל מהיופי

(ערוצון מדהים שמסתתר לו בקרבת הכביש וכובש את לב כל אורחיו)

Google Earth

נחל בשור, שמקורו בערוצי צפון הר הנגב, גולש ליד הישוב אשלים למישור וממשיך לכיוון צפון-מערב בדרכו לים התיכון. 60 קילומטרים תמימים, מנחל חַיִּל  ואילך, לא נשפכים אליו ערוצים דרך גדתו השמאלית, כי מעבר לה משתרע ים-חולות חסר-ניקוז; ואז – מופיע לראשונה נחל קצרצר (אורכו הנוכחי פחות משני ק"מ) וחובר לנחל בשור משמאלו. זהו נחל גְּמִילָה, המנקז כיום – לאחר פילוסי קרקע נרחבים ונטיעת חורשות ופרדסים – שטח זעיר בן כ-3 קמ"ר, צפונית לפארק אשכול. שמו הקודם, גִ'מָלֶה, הופיע במפות ישנות ובא כנראה מהשורש הערבי גַ'מַּלַ = ליָפּות, לקשט; העובדה שנחל כל-כך קטן זכה לשֵם אצל הבדווים, מורָה שהוא בעל תכונה חשובה – והכוונה , במקרה זה, ליופיו המיוחד.

אך הבה ונקדים אופי ליופי: נחל גמילה הוא יחיד ומיוחד כי הוא "נחל הפוך" – ונסביר: בתקופת המסת הקרחון העולמי האחרון (שהחלה לפני כ-20 אלף שנה וארכה כעשרת אלפים שנה) נוצרו עמקי הנהרות והתמלאו בסחף קרחונים (מוֹרֵינוֹת). לתוך הסחף הזה התחתרו נהרות צרים יותר (מקורות המים התצמצמו), הלוך והתחתר, כשהישובים על הגדות נודדים "למטה" בעקבות העמקת הערוצים: לכן, הישוב העתיק ביותר בעמק מצוי בראשו והחדש ביותר – בתחתיתו, ליד המים. זה המצב בכל מקום, חוץ מאשר בנחל גמילה, שנולד כפלג זעיר שנשפך לקניון ה"קבוּר"  ולידו חניות של האדם הקדמון (מאוד). הערוץ התמלא בשכבות סחף-רוח (בסך-הכל כ-25 מטרים גובהן), עמן עלה בהתמדה גם מפלס הקרקע של סביבת הפלג ותשתיתו ועמהּ "התרוממו" גם הישובים לתקופותיהם. לפני כ-5500 שנה התהפך התהליך, סחף הרוח פחת מאוד, התרבו המשקעים והנחל החל להתחתר במרץ ובדרכו "למטה" החל לחשוף את הישובים הקדומים בזה אחר זה כשהחדש ביותר, כמובן, "למעלה"!

הנחל לא נרגע גם כשהגיע לתשתית סלעית והוא פרץ לעצמו אפיק דרך שכבת כורכר עבה, עבר דרך קונגלומרט של חלוקי-נחל וצדפות מאובנות וכיום הוא משייף מפלסים של סלע-חוף. כל אחת משכבות הסלע השונות מצביעה על דרגה אחרת של קירבה לחופי-ים קדומים. בקרבת שפכו לנחל בשור מצוי בקרקעיתו של נחל גמילה גֵב מלאכותי החצוב בסלע ואליו מובילות תעלות חצובות בכורכר שבגדותיו: מערך ניקוז קפדני הממלא כל חורף את הגב במי-נגר ויוצר בריכת-שכשוך (וכנראה ידם של אנשי התקופה הביזנטית היתה בחציבת המתקן הזה להפקת מים). זרימותיו החורפיות של נחל גמילה מעלות את מפלס המים בתשתית החלוקים של נחל בשור בכל סביבת התמזגותם של שני הנחלים ושרידי ישובים קדומים בשכנות מצביעים על זמינותם של המים לאדם. במלחמה העולמית הראשונה כרו מהנדסי הצבא הבריטי בקרבת מקום קבוצת בריכות בשולי האפיק ודיפנו אותן בלבנים שהובאו ממצרים – כחלק ממערך השקיית סוסי יחידות הפרשים. לפני שנים אחדות כרתה הקק"ל לא הרחק משם שקעים נרחבים באפיק נחל בשור ועקב כך נולדו אגמים קטנים המחזיקים מים כל השנה.

לא תבקשו ממני לתאר את נחל גמילה בעונת הפריחה: חייבים לראות כדי להאמין איזו יפעה !

כל הנזכר לעיל נשמע טוב מכדי שיהיה אמיתי; ואכן – אליה וקוץ בה: ערוץ נחל גמילה מצוי כיום בתחומי חווה פרטית מגודרת (חוות אֱיָל), אך ניתן לתאם ביקורים בנחל.

 

דן גזית

 

תודות: בתיאור הגיאולוגי הסתייעתי במחקרו של חיים בר-זיו ("בָּרָה"), לשעבר מקבוץ אורים.

פורסם לראשונה ב "ככה זה, גיליון-38"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובה אחת

  1. רבקה קופלר הגב

    תודה על תיאור כל כך יפה, של נחל שכנראה מלא יפעה ולוואי שאפשר היה לבוא ולראותו.

השארת תגובה