לתוּמנוּ חשבנוּ שתמיד "קפצו על המציאה"…

לתוּמנוּ חשבנוּ שתמיד "קפצו על המציאה"…

(לרוב שררה ריקנות מישובי-קבע בחבל הבשור, עם יוצאים מהכלל!)

 

חבל הבשור התחתי מפורסם בפוטנציאל המרעה הטבעי שלו. במהלך המאה הי"ט, למשל, התחוללו בו קרבות מרים בין השבטים הבדווים על זכויות מרעה, עד שהשלטון העות'מאני נאלץ להתערב ולהעניק טריטוריות מוגדרות לכל שבט. ככלל, היה איזורנו מועדף על-ידי אוכלוסיות של נוודים-למחצה, שלעתים אינם מותירים אחריהם שרידים בני-קְיָמָא בשטח ולכן נוכחותם אינה נרשמת בסקרים כ"תקופה ארכיאולוגית". חבל הבשור הוא איזור-שוליים בין תחום האקלים הים-תיכוני לבין המדבר והאטרקטיביות שלו היתה מוגבלת לאוכלוסיה שכלכלתהּ מתבססת על גידול מִקְנֶה.

נשאלת השאלה: ומה עם ישובי-הקבע שנוסדו ברחבי החבל בתקופות השונות? – והתשובה היא: ישובים כאלה קמים רק עקב התערבות חיצונית, אם בכפייה ואם בפיתויים! התערבות כזאת היא, למשל, מימוש אינטרס ממלכתי לחיזוק הַסְּפָר על-ידי פיתוח מקורות-מים, הענקת הגנה והקלוֹת (או פטוֹר) ממיסוי. התערבות חיצונית מסוג אחר היא, למשל, פיתוח דרך צבאית מאובטחת (כמו "דרך הלימס"), או נתיב צליינות, או דרכי-מסחר ארוכות-טווח (כמו "דרכי הבשמים"); הִצַּמְדוּתו של ישוב-קבע לנתיב ראשי כזה מועילה לכל הצדדים: למשתמשי הדרך, לנותני השירותים שבישוב וכמובן – לשלטונות. "התערבות חיצונית" מסוג אחר היא שינויי-אקלים, המקלים או המכבידים על    תהליכי התנחלות-קבע (ועל כך להלן).

לעומת זאת, מוּכּרים מצבים שבהם השלטון המרכזי מעוניין דוקא בריקנות האיזור מסיבות פוליטיות-בטחוניות; אירוע קיצוני כזה קרה בימי "ממלכת ירושלים" הצלבנית – כל אוכלוסיית הנגב גורשה הרחק לעבר עמק הנילוס.

הפער הארוך ביותר בתולדות התישבות הקבע באיזורנו חל מתום התקופה הכלקוליתית (בערך 3300 לפנה"ס): קרוב למאה כפרים, בפריסה מרשימה, נעזבו תוך פרק זמן קצר ותושבים לא חזרו לבנות כאן בתים במשך יותר מאלפיים שנה! אכן, פה ושם – בשלבים שונים של הפער הגדול הזה – נוסדו כפרים קטנים ומְצָדִים (גדולים!) אך מעולם לא עלה מספרם על אצבעות כף-יד אחת. פער מוחלט ארוך חל גם במהלך השלטון העות'מאני, בין המאה ה-17 לסוף המאה ה-19 ונסתיים גם הוא בהתערבות חיצונית (בניית כפרים לבדווים והקמת באר שבע על-ידי העות'מאנים ומפעל ההתישבות הציוני).

יש לציין, כי עדיין לא הוכרע הויכוח בין החוקרים על עוצמתם של שינויי האקלים (אם בכלל) במהלך התקופות והשפעתם על מערכות ישובי הקבע בנגב. מכל מקום, תמונת התמורות בתולדות הישוב של חבל הבשור התחתי כאיזור-שוליים – מרתקת ומעוררת מחשבה.

דן גזית

 

פורסם לראשונה ב"ככה זה , גיליון-43"

 

השארת תגובה