פארק אשכול-הבשור: סקר שרידים מימי המלחמה העולמית הראשונה

פארק אשכול-הבשור: סקר שרידים מימי המלחמה העולמית הראשונה

 

פארק אשכול (נ"צ מרכזי: 07950 10130) הוכרז בשנת 1986 כגן לאומי ראשון במערב הנגב. שטחו כ-3700 דונם והוא כולל ארבע מערכות גיאוגרפיות: במערב – אפיק נחל בשור , סידרת נביעות שופעות בצפונו (עין בשור), אזור נרחב של שטחי בתרונות עמוקים וגבעות-מִשְׁאָר חרסיתיות במזרחו ומדרונות מבותרים בערוצים המשתפלים מהמישור שבמערב אל ערוץ הנחל.

עין בשור משכבר הימים הוא מקור קבוע של מי-השתייה הספונטני היחיד במרחב שבין דלתת הנילוס במערב, מעיינות הירקון בצפון ועין עבדת בדרום; מכאן חשיבותו הרבה לתולדות האדם באזור ומרכזיותו כמעט בכל התקופות מימי-קדם ועד ימינו.

בשנת 1917, במסגרת התקדמות "חיל המשלוח המצרי" (=הצבא הבריטי ונספחיו) ממצרים לארץ ישראל ומלחמתו בעות'מאנים, התמקמו במשך כשבעה חודשים שלוש אוגדות של פרשים, רגלים וארטילריה באזור הפארק של ימינו, בזיקה למקורות המים השופעים. במהלך התארגנות זאת, ריכזו מהנדסי הצבא את הנביעות לערוץ מרכזי אחד ואת שתי הנביעות העיקריות אטמו בכיפות-אבן ובטון להעלאת גובה פני המים כדי להזרימם לסדרת שקתות להשקיית הסוסים. בנוסף לכך, בנו המהנדסים סכר בטון לרוחב אפיק הנחל מצפון לשפך המעיינות אליו וכך יצרו מאגר-מים באפיק ששימש כרזרבה קבועה. מאחר ועם הכוח התמקם כאן גם המטה הקדמי של חיל המשלוח, נותרו בארכיונים הצבאיים צילומים חשובים של הבסיס ההומה הזה על כל הפעילות שהייתה בו.

Copyright expired - public domain
שלושה חיילים בריטיים מביטים על הסכר שעל נחל בשור. מאי 1917

בחודש יוני 2015 השלמתי – במסגרת עבודתי כמתנדב בפארק – סקר מפורט וכולל של השרידים שנותרו בשטח הפארק שממזרח לנחל. מלבד השרידים הקשורים למסילת הרכבת הצבאית רפיח–באר שבע שפעלה בין השנים 1927-1917 ועברה ליד הנביעות (והכוללים גשר משוחזר בחלקו על נחל בשור וקטעי סוללה עם מעבירי-מים מקוריים), סומנו על תצלום-אוויר בקנה-מידה 1:5000 שרידי סכר הבטון על נחל בשור, שני מתקני הבטון על הנביעות ו-15 שרידי מוצבים (תעלות-קשר, ריכוזי שוחות אישיות, עמדות-מקלע) ברחבי הפארק, בעיקר בשטחי הבתרונות שעדיין לא הוכשרו לביקורי קהל (תצלום האוויר תלוי במשרדו של מנהל הפארק).

גם מחוץ לתחומי הפארק, בעיקר במערב ובצפון, איתר בעבר הארכיאולוג אמנון גת שרידים מהמלחמה (קטעי מוצבים, בריכות-מים, אזור ניסוי כלי-נשק, מצבורי אשפה) שיש לקשור אותם לזמינות מי נביעות הבשור שבתחומי הפארק כיום.

במהלך סקר השרידים מימי המלחמה העולמית הראשונה, גם נבדקו מחדש האתרים הארכיאולוגיים בתחומי הפארק אשר נרשמו בעבר ב"סקר ישראל" ("מפת אורים 125" מאת הח"מ) וגם הם הועלו על-גבי התצ"א הנזכר.

עושר השרידים מימי המלחמה העולמית הראשונה בתחומי גן לאומי מוסדר פותח אפשרות זמינה להכרזתו כ"מרחב לשימור" של האירועים הסוערים בתקופה ההיא באזורנו – בשילוט מתאים, בערכת-הדרכה מיוחדת ובפיתוח דרכים יעודיות במרחביו. בשנת 2017 ימלאו 100 שנה למלחמה הזאת בצפון הנגב; זאת הזדמנות מעולה להעלותה על במת ההיסטוריה על ידי הצגת שרידיה בצורה מרוכזת לקהל המבקרים בפארק.

דן גזית

השארת תגובה